|
|
|||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||
|
הציבור נקרא להתפלל לרפואתם השלימה של הרה"ג מרדכי צמח בן מזל טוב שליט"א ושל הדסה חיה בת פזית נא להתפלל לרפואת החיילים שנפצעו ולרפואת האזרחים הפצועים בתוך שאר חולי ישראל |
רשימה חלקית של אתרים מומלצים:
מצווה לפרסם הנחיות הנוגעות לפיקוח-נפש עליהם כך שלא יסתפקו בהם בשעת מעשה, ולכן "הנשאל הרי זה מגונה" (טור, או"ח, סי' שכ"ח). ו"צריך ליזהר מאוד באלו הדברים... מפני שסכנת נפשות דוחה את הכל, ש... אי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם" (שו"ע יו"ד רסג, א).
|
||||||||||||||||||||
|
דברי התעוררות: חשיבות בירור יחוס המשפחה בישראל בע"ה פינה זו תתחדש מידי חודש. הועלה בתחילת תמוז תשס"ט זה עתיק יומין הוא בישראל, מאז היותו לגוי מיום צאתו מארץ מצרים עד ימינו אלה׳ אשד כל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונה. יסדר לו שלשלת היוחסין עד למעלה ראש, לדעת את מקור מחצבתו וטהרת גזעו, כי לא נתערבה במשפחתו שמץ פסול. האבות יודיעו זאת לבניהם והמה לבניהם אחריהם, את תולדות אבותיהם ושמותם לדעת את מקוד מהצבתם, ועטרת בנים אבות. והנה דבר זה מצאנו בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתיב בתורה: ויתילדו על משפחותם לבית אבתם (במדבר א׳ י״ח), ושנוי בנביאים, כי בסוף מגילת רות, מצאנו את שלשלת יחוסו של דוד המלך ע״ה, עשרה דורות עד לשבט מטה יהודה, ומשולש בכתובים, הוא ספר דברי הימים אשד בו נמצא כתוב כל משפחות עולי הגולה עד למעלה ראש, וכן כל משפחות חמיוחסות בישראל עד זמן ראשון, גם בספר עזרא מצאנו את שלשלת היוחסין מן חבאים משבי הגולה להתיישב בארץ ישראל. גם בזמן בית שני היה נודע לכל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונה את דורות אבותיו, על ידי ספר היוחסין אשר היה מונח בעזרה (יבמות מ״ט.) אשר בו היו נרשמים כל משפחות בית ישראל דור אחד דור בלי שום הפסק כלל׳ לדעת מאיזה שבט מוצאו ואם לא החליפו את גזעיהם עם אומות אחרות. אך כאשר עלה הורדוס על כסאו מלכותו של עם בני ישראל בארץ יהודה, והוא מזרע אדומים צוה לשרוף את הפנקסאות האלו, למען לא יוכלו עוד המשפחות המיוחסות להתימר בשלשלת יחוסם דור אחד דור, כי לא נמצא בהם שמץ פסול כי לא מבני הנכרים המה, כי זאת היתה למורת רוחו, יען כנודע היה הוא מזרע אדומים אשר לא מבני ישראל המה. וגם אחר חורבן בית שני, כאשר הלכו בני ישראל בגולה, ונתפזרו לארבע כנפות הארץ, והגלות המרה הראה אותותיה בבית יעקב, כי מצוקות רבות ורעות עבדו עליהן, בכל זאת שמרו בני ישראל את טהרת גזעם, ולא התערבו בגוים, ולא לקחו להם נשים נכריות, ודורות אבותם ושלשלת יחוסם, היו חרותה על לוח לבם, והאבות הודיעו זאת לבניהם והמה לבניהם אחריהם, אף שלא היה כתובים על ספר. כמו שמצאנו בדברי חז״ל (מנחות י״ג.) שהיו יודעין בדיוק, כי ר' עזרא בר ברי' אבטולס, היה עשירי לר' אלעזר בן עזריה, וזה האהרון היה עשירי לעזרא הכהן. אך מפני אורך הגלות ופיזור הנורא והאיום, וע״י הרדיפות והריגות והשחיטות והמציקות השונות, אשד עברו על בני ישראל, בגלות המרה והאיומה הלזה, כי הלכו מדחי אל דחי, גולה אחר גולה, נשכחו מלב בני ישראל את שלשלת יחוסם ומקור מחצבתם, וירתק חבל הכסף היא שלשלת היוחסין של כל משפחה ומשפחה עד למעלה ראש, רק זעיר שם זעיר שם, נמצאו עוד היום איזה משפחות מיוחסות בישראל, אשר יודעים לשלש יחוסם, ויודעים שמות אבותיהם בן אחר בן רק איזה דורות ולא יותר. והנה בשנות ת״ח ות״ט, וכן אחר כן בשנות תט״ו ותט״ז, ע״י הריגות והשחיטות אשר היתה במדינת פולניא, ונעשה ערבוביה גדולה במדינה הזאת בימים ההם ובזמן ההוא, כתב הגאון מו״ה שבתי שעפטיל הלוי איש הורוויץ זצ״ל, בצוואתו ״שמן הראוי שכל איש אשר הוא בימים ההם, שיעשו סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהא לאות ולמשמרת״. כן בזמננו אלה ע״י המלחמה האיומה, מלחמת העולם -שנות תרע״ד-תרע״ח- נעשה שנוי גדול לאחינו בני ישראל באוראפא, קהלות רבות וחשובות במזרח אוראפא נחרבו ונעשו שממה, הרבה מתושביה נודדו ממקומם, והלכו נע ונד בארץ עד אשר מצאו מנוח לרגלם העיפה, אשר גם אני הייתי כאחד מהם, כאשר נתפשטה חיל הרוסים במדינת גאליציא ארץ מולדתי, הייתי נאלץ לעזוב את ארצי ועיר מולדתי, אז נטשתי גם אני את ביתי ואהלי להמלט עם בני ביתי ולהציל את נפשי ונפש בני ביתי, והייתי יחד עם יתר הגולים נע ונד בארץ, עד אשר באתי עירה ברעסלא אשר בארצות אשכנז, וכאן מצאתי את המנוחה השלימה שאני רוצה בה, אז אמרתי בלבי לקיים ג״כ צוואת של אותו הצדיק הוא הגאון מו״ה שבתי שעפטיל הלוי איש הורוויץ זצ״ל, כי בשעת חורבן והרס צריך להיות בשבילנו שעת כינוס וקיבוץ, וחוב קדוש מוטל על כל איש אשר בשם ישראל יכונה, לכתוב סדר יוחסין שלו עלי ספר, להודיע לבניו ולזרעו אחריו מקור מחצבתו להיות לאות ולמשמרת, ותכתב זאת לדור אחרון, בנים יולדו אשר יקומו אחרינו ויספרו לבניהם אחריהם את מקבת בור בקרתם וצור מחצבתם. אברהם אבא אייזנער, תולדות הגאון ר' דוד לידא זללה"ה |
|||||||||||||||||||||
|
מאמרים ודרשות
פרשת שבוע
ספר בראשית: וירא - המשך חכמה מבאר את מעלות התורה וגודל אהבת התורה בביאורו למדרש שאברהם שלח את יצחק ללמוד תורה לאחר העקידה. חיי שרה - ברכת ה' וקנין הארץ - מאמר שנשלח לאתר וישב - אשת פוטיפר כאחת מהטועים לאור ראיה לא מבוררת של העתידות ויחי - בירור משמעות מילה אחת מברכת יעקב ליוסף: "פורת" ספר שמות: שמות - אור החיים על עוצמת עם ישראל, החתם סופר על צער היהודי בשעה שמוכרח להכות את אחיו בא - הסבר החתם סופר על טעם עריפת פטר חמור יתרו - למשמעות "קבלת התורה" בו' סיוון אף אם "מתן תורה" היה בז' בסיוון (מתוך "עט מלחמה" שהופץ בדוא"ל) משפטים - הטעם לכפיית ההר כגיגית אף שאמרו "נעשה ונשמע" ספר ויקרא: ויקרא - כוונת הקורבנות ע"פ "מי השילוח" שמשלים ומשמר את המחשבה והרצון, ודברי התעוררות לתפלה בכוונה מהספר "שתי ידות" מצורע - למשמעות עץ הארז, האזוב ושני התולעת בתהליך טהרת המצורע: בירור ענייני גאווה וענווה ספר במדבר: נשא - נשיאת פנים לישראל ודקדוקם בברכת המזון שלח - שני מאמרים על משמעות חטא המרגלים (המאמר הראשון מתוך עלון ישיבת הסדר דימונה) קורח - ההשפעה החברתית הסביבתית ומעשה בר' יוסי בן קיסמא חוקת - מדה כנגד מדה: חטאו של משה רבנו ועונשו פינחס - מעלת המניח בן ליורשו ספר דברים: דברים - הפסוקים הראשונים של ספר דברים כמבארים את שורש הספר ע"פ המלבי"ם (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) עקב - יראת שמים כדבר קטן לגבי משה רבנו כי תבוא - הטעם לכך שחזר הקב"ה ונתן את התורה בברית בארץ מואב ע"פ החתם סופר האזינו - אתגר הדור לעמוד בניסיון העושר ולא להגיע למצב של "וישמן ישרון ויבעט"
נביאים שופטים - למשמעות מלחמות ישראל ע"פ ספר שופטים (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) מלכים - ביאורים שונים לפרטי תיאור בית יער הלבנון ע"פ המפרשים (מאמר מתוך "פרי עץ הגן" ח"א, ישיבת ההסדר רמת גן) ישעיהו - ביאור "וקוי ד' יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" (מתוך "עט מלחמה") תרי עשר - זכריה - ביאור "האמת והשלום אהבו" (מאמר "מנורה, גיליון ד-ה, ישיבת ההסדר דימונה)
כתובים תהלים - "אשא עיני אל ההרים": עניין מבט דוד אל ההרים (מתוך "עט מלחמה") משלי - ביאור קצר לתואר "אשת חיל" (מתוך "עט מלחמה") שיר השירים - "משכני אחריך נרוצה" - למה פתח בלשון יחיד וסיים בלשון רבים? איכה - "קומי רוני בלילה" למשמעות הרנה בעת צרה קהלת - "טובה חכמה מכלי קרב", למשמעות כלי המלחמה (מתוך "עט מלחמה") אסתר - ביאור תקנת הפורים (מאמר מתוך "פרי עץ הגן" ח"א, ישיבת ההסדר רמת גן) אסתר - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" בירור הלכתי ורעיוני (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) דניאל - מבט על דניאל ותקופתו
משנה אבות - בירור " כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם" בעקבות פי' ליקוטי מהר"ן (מתוך "עט מלחמה") עדויות - "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך", למשמעות המעשה (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר בדימונה)
הלכה דוגמא מסיכום טהרת מים על מקוואות - המעוניין בסיכום השלם (50 עמ') שכתבנו לספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות מאת הר' ניסן טעלושקין זצ"ל יוכל לכתוב לנו ונשלח לו זאת בלנ"ד בדוא"ל. הסיכום נשלח ללא מטרות רווח ולצורך לימוד עצמי בלבד, על מנת שלא לפגוע בזכויות הוצאת קה"ת. יש לראות בסיכום טיוטה, ולבדוק איפה ישנם טעויות על מנת לתקנם. נא לייחס את הטעויות אלינו, ולא חלילה לספר שסוכם. (להזמנת הספר טהרת מים מהוצאת קה"ת לחץ כאן).
מידות דבר בעיתו מה טוב - התנאים להצלחת הבאת הטוב לעולם ע"פ דברי המעדני יו"ט והרב זצ"ל (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) הכרעה - צדדי הספק בדרך להכרעה האם לאור הקשיים פנימיים וחיצוניים העומדים לפניו הוא חדל ממאמציו ומשנה את יעדיו, או ממשיך למרות הכל. כיסופים - תפקיד הכיסופים בעבודת ד' (מתוך "עט מלחמה") ענווה - התבוננות בגדרי ענוה בעקבות סיפור של ר' אריה לוין (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) צער - איך נדע לנצל את תחושת הצער להתעלות ולא לתת להם חלילה לדכא (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) שמחה - שיגעון הששים ושמחים בשמחת התורה ובקיום מצוותיה בתוככי ביהמ"ד, בשדות ובשטחי האימונים (מתוך "עט מלחמה") מעלת האנונימיות, בעקבות דברי הרב סולביצ'יק - ביאור תפקיד היהודי לפעול בהצנע לכת - מאמר לעלון בוגרי ישיבת ר"ג כדי שנזכה לחיי העוה"ב - עבודה לשמה ועבודה כדי לזכות בעוה"ב - הילכו יחדיו? - מאמר מתוך "שער אפרת"
ברית מילה כי שמרו אמרתך - מקור ה"שלום זכר", ביאורים ללמוד חז"ל מהפסוק "כי שמרו אמרתך", וביאור המדרש על דוד בבית המרחץ תורה ומילה - על הקשר בין התורה והמילה: קלקול מאדם הראשון, תמימות, קיום העולם, קניין בייסורין ו"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה..." ברית קדש נוה מבשר טוב - בשורה טובה למחילת עוונות משתתפי הברית, וביאור עניינו של הנוה
שבע ברכות לסוסתי - הדמיון בין הרעיה לסוסי פרעה שלא נפרדו מרוכבם גם בשעות הקשות, שימור האהבה ע"י "היראה האמיתית" - היראה שלא תתקלקל האהבה שהשמחה במעונו - שמחת נישואין ושמחת המקדש, "זיווג ראשון" עם "אשת נעורים", סדר "כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים" מחילת עוונות - מחילת עוונות החתן נלמד מנשואי עשו, בנין הבית הפרטי כחלק מבניין האומה והארץ, קדושת לוי על "ישקני מנשיקות פיהו", הרבי מליסא בהקדמה לשהש"ר, רמזים למילים "חתן" ו"כלה" ועוד. ט"ו באב - בירור ענייניו שלט"ו באב, מהימים שלא היו לישראל טובים מהם, ומשמעות הנישואין ביום זה.
הוראת תורה שבע"פ הוראת ברכות הנהנין - דפי עבודה עם שאלות בעלות אפיונים מגוונים על הלכות ברכות הנהנין. קורח וההשפעה החברתית - דף עבודה לבירור מחלוקת קרח ועדתו, השפעת החברה - לאור ההשפעה על שכני משה מול שכני קרח, השפעת אשת און בן פלת, ודברי ר' יוסי בן קיסמא
שירים בת-קול, הבט וראה (מתוך "עט מלחמה" המופץ בדוא"ל), זכור (מתוך "עט מלחמה" המופץ בדוא"ל), מרכבה (מתוך "עט מלחמה"), שמחה (מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה), תור התורה - מאת יצחק אלקוצר
"לכו והתפרנסו זה מזה..." מדור לעידוד העבודה העברית תוך קיום מצוות "והחזקת בו".
|
|||||||||||||||||||||
|
מבוקשים - עזרת הציבור לאיתור בעלים מעגנים - אתר בתי הדין הרבניים שלח דיווח לרבנות הראשית על עסקים המפרים את חוק הכשרות - מאתר כיפה
|
|||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||
|
זוכרים את יהונתן פולארד - מאתר מכון מאיר |
|||||||||||||||||||||
|
ושבו בנים לגבולם - מאתר עמותת קרן מאור |
|||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||
|
כל המעלה לאתר שלו מידע משמעותי מאתר זה מתבקש להכיר טובה ולציין את מקור הדברים, |
|||||||||||||||||||||
|
כדי להביא גאולה לעולם ולהרבות תורה בישראל. | |||||||||||||||||||||
