"אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא..." – שבחים הללו מכוונים להצדיק  פעולת ה' בשני חורבנות כאשר יבואר; "אל אמונה ואין עול" – נגד חורבן ראשון ושני, "צידק וישר הוא" נגד חורבן ראשון ושני...והנה ידוע דחורבן ראשון היה בשביל עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים שהיה להכעיס לקדוש ברוך הוא, וחורבן בית שני מפני שנאת חינם, וביארנו (במדבר לה, לד) שהיו עוסקים בתורה ועבודת ה', אך היה רוב שפיכות דמים לשם שמים, שהיו דנים את העובר על איזה דבר שהוא צדוקי ומסור ומורידין וכדומה, ובזה נעשתה הנהגתם מקולקלת מאד והכל לשם שמים...'ואין עול' – אף על גב שעושים לשם שמים אינו יכול לראות בעוול.

(העמק דבר שם, שם)